בישראל, נחשים שחורים מעוררים לא פעם חשש, אבל חשוב לדעת שלא כולם ארסיים. זיהוי נכון שלהם הוא קריטי, שכן בלבול עלול להוביל לפאניקה מיותרת ואף לפגיעה בנחשים שאינם מסוכנים לאדם. במאמר זה נתמקד בנחשים שחורים הנפוצים בישראל, נבין את מאפייניהם וכיצד ניתן להבדיל ביניהם בצורה מדויקת.
נחשים שחורים ארסיים בישראל
בישראל, קיימים שני מיני נחשים ארסיים בולטים בעלי גוון שחור, ושניהם מסוכנים לאדם:
- פתן שחור מצוי (Walterinnesia aegyptia):
- מאפיינים: נחש שחור מבריק ואחיד בצבעו, ללא דוגמאות או כתמים. אורכו יכול להגיע למטר וחצי. ראשו מעוגל ורחב יחסית לגופו, ולעיתים נראה כמעט "מנותק" מהצוואר. קשקשיו חלקים ומבריקים.
- התנהגות: נחש לילי וביישן, פעיל בעיקר בחודשי הקיץ. תנועתו איטית יחסית. כשחש מאוים, הוא נוטה לקפל את גופו ולהחביא את ראשו, לעיתים מכווץ את השרירים ומתקשה.
- ארס: ארסו של הפתן שחור מצוי הוא נוירוטוקסי (פוגע במערכת העצבים) ועלול לגרום לשיתוק נשימתי. הכשה עלולה להיות מסוכנת מאוד ולכן יש לפנות באופן מיידי לקבלת טיפול רפואי.
- תפוצה: מצוי בעיקר באזורים חוליים בדרום הארץ ובבקעת הירדן.
- שרף עין גדי (Atractaspis engaddensis):
- מאפיינים: נחש שחור ומבריק, בעל גוף גלילי וצר יחסית. אורכו בדרך כלל אינו עולה על 80 ס"מ. ראשו קטן וצר, אינו בולט משמעותית מהצוואר, ועיניו קטנות מאוד. מאפיין ייחודי לו הוא ניביו הארוכים והבולטים אותם הוא יכול לשלוף הצידה גם כאשר פיו סגור, מה שמאפשר לו להכיש גם ב"נגיחת צד" מהירה.
- התנהגות: נחש לילי החי בדרך כלל מתחת לאדמה או מתחת לאבנים. ביישן, ונוטה לברוח כשמתגלה. אם חש מאוים, הוא יכול להכיש במהירות עצומה.
- ארס: ארסו של השרף עין גדי הוא ציטוטוקסי (פוגע ברקמות) וגורם לכאב עז, נפיחות, שלפוחיות ונמק באזור ההכשה. למרות שאינו נחשב קטלני כמו הכשה של פתן, הכשה מחייבת טיפול רפואי מיידי.
- תפוצה: נפוץ בעיקר במדבר יהודה, עמק הירדן, הנגב והגלבוע, באזורים סלעיים.
נחשים שחורים לא-ארסיים בישראל
רוב הנחשים בעלי גוון שחור שתפגשו בישראל אינם ארסיים. חשוב לדעת לזהותם כדי למנוע פגיעה מיותרת בהם. להלן הנפוץ שבהם:
- זעמן שחור (Hemorrhois nummifer):
- מאפיינים: זהו הנחש השחור הלא-ארסי הנפוץ ביותר בישראל. צבעו שחור מבריק ואחיד, אך לעיתים קרובות ניתן להבחין בדוגמת כתמים עמומה דמוית "שטיח" על גבו, במיוחד אצל פרטים צעירים או באור מסוים. בטנו בהירה יותר. אורכו יכול להגיע לשני מטרים ואף יותר, והוא נחש חסון.
- התנהגות: נחש פעיל מאוד ביום, מהיר ותזזיתי. ניזון ממכרסמים, לטאות ונחשים אחרים (כולל נחשים ארסיים!), מה שהופך אותו למועיל מאוד לסביבה ומונע התפתחות אוכלוסיות נחשים ארסיים באזורים בהם הוא נמצא. כשחש מאוים, הוא ממהר להימלט, אך אם מרגיש לכוד, הוא עשוי לנשוך. נשיכתו אינה ארסית אך עלולה להיות כואבת ולעיתים לגרום לשריטות.
- תפוצה: נפוץ מהצפון עד קו באר-שבע, במגוון בתי גידול – משטחים חקלאיים ועד אזורי מגורים.
כיצד להבדיל בין נחשים שחורים?
ההבדלים העיקריים שיעזרו לכם לזהות את הנחשים השחורים הם:
- מראה ראש:
- פתן שחור: ראש רחב ומעוגל, בולט יחסית לגוף.
- שרף עין גדי: ראש קטן וצר, אינו בולט. עיניים קטנות מאוד. (קשה לראות מרחוק).
- זעמן שחור: ראש מוארך, בדרך כלל בעל צורה יותר משולשת, ואינו בולט באופן דרמטי מהצוואר. לסת תחתונה לבנה.
- קשקשים:
- פתן שחור ושרף עין גדי: קשקשים חלקים ומבריקים.
- זעמן שחור: קשקשים בעלי קרין (רכס קטן), המעניקים לו מראה פחות מבריק ו"מט" יותר קרוב.
- דוגמת צבע:
- פתן שחור ושרף עין גדי: צבע שחור אחיד לחלוטין לרוב.
- זעמן שחור: לעיתים קרובות ניתן להבחין בדוגמת כתמים עמומה על גבו, במיוחד אצל פרטים צעירים.
- פעילות:
- פתן שחור ושרף עין גדי: פעילים בעיקר בלילה (ליליים).
- זעמן שחור: פעיל ביום (יומי).
- תפוצה:
- פתן שחור: דרום הארץ, בקעת הירדן (אזורי חול).
- שרף עין גדי: מדבר יהודה, עמק הירדן, נגב, גלבוע (אזורים סלעיים).
- זעמן שחור: מקו באר שבע עד החרמון.
מה לעשות כשנתקלים בנחש שחור?
- התרחקו מיידית: שמרו על מרחק בטוח של כמה מטרים מהנחש.
- אל תנסו ללכוד או לפגוע: זו הטעות הנפוצה והמסוכנת ביותר. רוב ההכשות מתרחשות בניסיון ללכוד, להרוג או להזיז נחש. גם נחשים לא ארסיים עלולים לנשוך אם הם חשים מאוימים.
- הזמינו לוכד נחשים מוסמך: אם הנחש נמצא בתוך הבית, בחצר או במקום שבו הוא מהווה סכנה ממשית לבני אדם או לחיות מחמד, התקשרו מיד ללוכד נחשים מורשה ומקצועי. הוא יזהה את המין ויעביר את הנחש למקום בטוח בטבע.
- צלמו (בזהירות ובמרחק): אם אתם יכולים לעשות זאת בבטחה, צלמו את הנחש מרחוק. תמונה טובה (של הראש והגוף) יכולה לעזור ללוכד נחשים לזהות את המין מראש.
- השאירו את הנחש לבד: לרוב, אם הנחש אינו מרגיש מאוים, הוא ימשיך בדרכו.
זכרו, נחשים הם חלק חשוב מהמערכת האקולוגית בישראל. הכרת המינים השונים והבנה ההבדלים ביניהם תסייע לחיים משותפים בטוחים יותר ותשמור גם על הנחשים.
