14/07/2015 20:43
תיאטרון פסיק
להזמנת כרטיסים מתיאטרון פסיק לחצו כאן
14/07/2015 20:44
קבוצת התיאטרון הירושלמי
להזמנת כרטיסים מקבוצת התיאטרון הירושלמי לחצו כאן
14/07/2015 20:45
תיאטרון האינקובטור
להזמנת כרטיסים מתיאטרון האינקובטור לחצו כאן
14/07/2015 20:51
בית מזיא ברשתות החברתיות
עקבו אחרינו בפייסבוק!
26/07/2015 17:07
הזמנת כרטיסים באתר
נכון להיום רכישת כרטיסים באתר באמצעות כרטיס דיינרס קלאב לא אפשרית. עימכם הסליחה

סדרת מחול במזיא - יסמין גודר, שלי פלמון




Common Emotions רגש משותף- מאת יסמין גודר

מה גורם לנו להשתתף ?לקחת חלק? להיכנס לעולם רגשי לא ידוע?  כיצד המופע, כטקס חברתי, משפיע על הדרך בה אנו מתייחסים אחד לשני? מה קובע את המעורבות שלנו במופע, ואיזו שליטה יש לנו על עולמנו הרגשי במהלכו?
ביצירה החדשה Common Emotions רגש משותף גודר מזמינה לבחון שאלות ביחס לאופן שבו אנו מתחברים אחד לשני בקבוצות, וכיצד הרגשות המשותפים אותם אנו חשים משפיעים על החוויה הפרטית שלנו.  תוך אתגור של החלוקה המסורתית
בין צופה למופיע, הקהל מוזמן לקחת חלק במופע ולחוות את הנוכחות הרגשית והפרפורמטיבית שלו תוך כדי המופע.
 כל זה מציף מודעות להידבקות קהילתית- רגשית וכיצד היא מתהווה, ומהדהד התנהגות חברתית ולאומית שאנו מכירים מחיי היום יום.. הצופים מוזמנים להחליט אם להתבונן במתרחש כתופעה אסטטית וחברתית או לחוות אותה דרך גופם.

כוריאוגרפיה: יסמין גודר


דרמטורגיה ויעוץ אמנותי:
איציק ג'ולי

רקדנים יוצרים: שולי אנוש, ארי טפרברג, אופיר יודלביץ, דור פרנק, איילה פרנקל, אורי שפיר          

מיצב לבמה ומסכות: גילי אבישר  

תלבושות: אדם קלדרון

עיצוב תאורה: עומר שיזף

עיצוב סאונד ורמיקס מוסיקה: תומר דמסקי

צילום: תמר לם

           

COMMON EMOTIONS by Yasmeen Godder


What makes us participate? How do we enter an unknown emotional world? How does the performance, as a social
ceremony, impact the way we relate to each other? What determines our involvement in it and what control do we have
over our emotional self during this act?
In her new work Common Emotions, Godder was interested in tapping into theses question in relation to how we connect
to each other in groups, and how do these common emotions which evolve out of it, infiltrate our individuality. By
challenging the formal separation between spectators and performers, Godder allows the audience to experience their
emotional and performative selves during the show. This proposal suggests an intimacy with the performers and impacts
the way by which the work unfolds in real time. All of this raises questions in regards to communal-emotional connectivity
and infectiousness, and echoes social and national behavior which we may encounter in our daily lives. One decides
whether to watch an aesthetic phenomenon or to experience it with one's own body.


Credits

                Choreography: Yasmeen Godder
Co-artistic director and Dramaturgy: Itzik Giuli
  Creating Performers: Shuli Enosh, Dor Frank, Ayala Frenkel, Uri Shafir, Ari Teperberg, Ofir Yudilevitch
Stage and Costumes: Gili Avissar
Costumes: Adam Kalderon
Lighting: Omer Sheizaf
Remix & Sound Design: Tomer Damsky

Music (in order of appearance): Neptune, The Mystic by Gustav Holst; Saturn, The Bringer of Old Age by Gustav Holst;
ReDog: Variation on Holst by Tomer Damsky; Metamorphosen by Richard Strauss;
International Touring: Dalit Itai, Gal Canetti - as is presenting arts
Advisor for Germany :Francesca Spinazzi
Administration and Production: Guy Hugler
Thanks to: Nimrod Levin for scientific advice and inspiration, Michal Oppenheim for vocal coaching, Emmanuel
Witzthumfor musical consultation, Monica Gillette and Josef Mackert for their endless support of the work, and all of
the audiences who joined us for open rehearsals who helped shape the work.


|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||


טרינקן 


יצירה וריקוד: שלי פלמון | פס קול: זואי פולנסקי | תלבושות: ישעיהו רבינוביץ 

טרינקן אונד טרינקן כתב פאול צלאן בגרמנית ושמעון זנדבנק תירגם : "שותים ושותים.." . שירו הקאנוני של פאול צלאן, "פוגת -מוות" היווה עבורי מרחב ייחודי למימוש ולעיסוק ביסוד הריתמי שהתגלה עבורי פתאום לא רק ככלי אסתטתי נדרש אלא גם כיסוד של תשוקה ורגש.לאורך הריקוד מוקרא השיר על ידי פאול צלאן בגרמנית, השפה הזרה הרחוקה נתנה לי חופש להאזין עוד יותר לצלילים שהם רק צלילים יחד עם המילים המוכרות יותר שפה ושם מגיחות מתוך הדיבור השירי, מוכרות וזרות אלה מהווים פתח אפשרי לריקוד . שלי פלמון ילידת 77, בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי והאקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, מבין עבודותיה: “לוחם עדין" , “חיות של שקט", ו"מחווה לטובע".



by: Shelly Palmon | sound: Zoe Polansky | costume:Yeshaiahu Rabinowitz

"Trinken und Trinken" wrote Paul Celan and Shimon Sandbank translated to hebrew: "shotim ve shotim". In my work I wanted to seek the rhythmic in my dance and "Todesfuge " of Celan was the specific place where I choose to play, the sound and meaning of the words with the vision and meanings of the movements. I found out that the rhythmic is not only a demand of the aesthetic but also something that arrive from necessity and passion.

Through the work one can hear Paul Celan reads "Todesfuge " the distance of the foreign language gives me the opportunity to listen to the sound of the words with the understanding that emerge from the few familiar words, this combination between familiar and foreign is what can maybe be the enterance to the dance .